דלקות פרקים

אילוף כלבים בצפון | מאלף כלבים בצפוןדלקות פרקים- אבחנה וטיפול ומניעה

דלקת פרקים (  Degenerative joint disease / Osteoarthritis) הינה המחלה האורטופדית השכיחה ביותר בקרב כלבים בוגרים.

דלקת פרקים מתרחשת בעקבות תהליכים של שחיקה וניוון ששכיחותם עולה ככל שבעל החיים מזדקן.  מחקרים רפואיים רבים עוסקים במחלה זו כבר שנים רבות  ועד כה הוכחו מספר סיבות עיקריות למחלה:
  • גורם גנטי
  • גורם סביבתי (תזונה, פעילות, משקל עודף, פציעות)

לפני שנמשיך, ברצוננו לבצע סקירה אנטומית קצרה של מרכיבי המפרק הסינוביאלי (מפרק בעל נוזל סינוביאלי). בתמונה המצורפת ניתן לראות במפרק ברך על חלקיו.

מפרק בנוי בדרך כלל משתי עצמות (לעיתים יותר) אשר מכוסות ומוגנות על ידי סחוס חלק. בנוסף ישנן רצועות, מניסקוסים, ממברנה סינוביאלית המייצרת נוזל סינוביאלי וקפסולה אשר סוגרת ואוטמת את המפרק כולו.

בסחוס עצמו אין עצבים ולכן כאשר סחוסים מתחככים אחד בשני, למעשה מחליקים אחד על גבי השני כשתי קוביות קרח,  במצב בריא לא מיוצר כאב. כאשר סחוסי המפרק מתחילים להתנוון ולהישחק ורצועות מתחילות להיקרע– נגרמת אי יציבות של המפרק (Joint Instability). במצב זה הסחוס החלק, המהווה "כרית" או "בולם זעזועים", נשחק, מתגלות העצמות אשר עשירות בעצבים וכאן בעצם מתחילים הכאבים ולאחריהם- הצליעות. ככל שהמחלה מתקדמת מופיעים סימני ניוון נוספים המתבטאים בשינויים קלינים: ירידה בטווח תנועה (Range Of Motion), רביצה וישיבה, השמנה, העברת משקל למפרקים פגועים פחות, ירידה במאסת שרירים וכן שינויים נוספים אותם ניתן לאבחן רק לאחר סדרת צילומי רנטגן.

גורמי המחלה

גנטיקה – ככלל נמצא מתאם בין גזעי כלבים גדולים וגזעי הענק לבין נטייה גנטית ללקות במחלות של ניוון מפרקים, אך אם זאת, היא אינה פוסחת גם על כלבים קטנים ולעיתים גם על חתולים. המחלה המוכרת והנפוצה ביותר הנה דיספלזיה של מפרק הירך (Canine Hip Dysplasia). במחלה זו המרכיב התורשתי הוא הדומיננטי ביותר. נוסיף ונאמר כי קיימים מרכיבים נוספים המשפיעים על התפתחות המחלה.
סביבה - בקטגוריה זו נעמוד על המרכיבים השונים בסביבה אשר "תורמים" להתבטאות הגורמים הגנטיים:
  • השמנת יתר מהווה גורם ישיר לעומס רב על המפרקים ולשחיקה מוגברת. השמנה נגרמת בעקבות חוסר פעילות- סימן מובהק לבעיות מפרקים.
  • תזונה עשירה מדי או דלה מדי תורמות לעליה במשקל או לחסרים תזונתיים אשר תורמים להתפתחות ולהתקדמות המחלה.
  • פעילות מאסיבית מדי תגרום לשחיקה מוגברת של סחוסים, רצועות וגידים. לעומת זאת, פעילות דלה מדי תגרום להשמנה ולעומס יתר על המפרקים.
  • טראומות אשר פוגעות ישירות במרכיבי המפרק, לדוגמא קרע ברצועה צולבת קדמית בברך תגרום לאי יציבות של המפרק ומכאן לשינוים ניוונים.
  • מחלות חיידקיות, וירליות, וריקציות עלולות לפגוע בסחוסים ולהאיץ תהליכים ניוונים.

אבחון המחלה

לאבחון המחלה יש שני מרכיבים עיקרים:

  1. בדיקה פיזיקאלית מקיפה הכוללת בדיקה אורטופדית ונוירולוגית. בבדיקה זו נצפית החיה בהליכה, ישיבה, ריצה ולאחר מכן מבוצעות בדיקות אורטופדיות ועצביות על מנת לאבחן האם הבעיה אורטופדית או עצבית. לאחר שאותרה הבעיה האורטופדית, אנו מנסים לאתר את המפרק או המפרקים הפגועים ואת דרגת הניווניות.
  2. צילומי רנטגן. לאחר שאותר המפרק או המפרקים הבעייתיים מומלץ ביותר לבצע צילומי רנטגן על מנת לקבוע את דרגת השינויים ואת קצב התקדמות (פרוגרסיביות) המחלה. זהו אמצעי חשוב ביותר באבחון.

טיפול ומניעה

דלקת פרקים הינה מחלה "מתסכלת" מכיוון שאינה גורמת לתמותה בקרב בעלי החיים, מאידך הסיכוי להחלים ממנה קלוש.

המטרה העיקרית בטיפול בדלקות פרקים היא להגיע לאיכות חיים נאותה. קיימות מספר אפשרויות לטיפול:

  • כירורגיה. לחלק מבעיות הפרקים ישנו פיתרון כירורגי אשר פותר את בעיית חוסר יציבות המפרק, לדוגמא: קרע באחת מהרצועות הצולבות בברך, פריקת פיקת הברך, דיספלזיה של מפרק הירך (בדרגותיה השונות) ועוד.
  • חומרים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID'S)- חומרים כגון: Rymadyl, Ethodalac, Metacam שייכים לקבוצת תרופות אשר משככות כאב ונלחמות בדלקת כאחד. תרופות אלו נהדרות לטווח הקצר אך לא מומלצות לטווח ארוך. מומלץ מאד לא לנסות ולטפל בבעלי חיים בתרופות אשר בני אדם נוהגים ליטול כגון: אקמול, אדוויל, רוקסט, נורופן, וולטרן וכו'. תרופות אלו עלולות לגרום למותה של החיה במינונים מסוימים. אנא, התייעצו עימנו בכל שלבי הטיפול.
  • תוספי מזון. בשנים האחרונות הוכחה חשיבותם של חומרים אשר עוזרים לטווח הרחוק בהאטת התהליכים הניוונים ובהקלה על הכאב. בקבוצה זו נכללים גלוקוזאמין, כונדרואיטין, ויטמין C ומנגן. למעוניינים להרחיב בקריאתם בנושא זה ניתן לדפדף למאמר המצורף באתר.
  • לבעלי החיים הניזונים ממזון מסחרי לכלבים באיכות טובה אין צורך להוסיף סידן. יתרה מכך, אלו המוסיפים סידן עלולים לגרוע מבריאותה של חיית המחמד שלהם.
  • סטרואידים. גם לסטרואידים פעילות אנטי דלקתית נרחבת. אולם, בשימוש נרחב וארוך טווח עלולים להיגרם נזקים חמורים במגוון מערכות גוף של בעל החיים. למעשה סטרואידים משמשים כקו האחרון לטיפול לאחר שמיצינו את אפקטיביות התרופות אחרות.

המלצות

שמירה על משקל: שמירה על משקלו של בעל החיים תצמצם את העומס על מפרקיו ותקטין את פרוגרסיביות המחלה וזמן הופעתה. חשובה במיוחד דיאטת בעל החיים, היינו, סוג מזונו. אנו ממליצים על סוגי מזון מסחריים בלבד מאיכות גבוהה. בדבר סוגי המזון לייעוץ נוסף ניתן ליצור עימנו קשר טלפוני.
פעילות גופנית חשובה מאד אך במידה. אין לגרום לבעל החיים עומס פיזי כבד ולאורך זמן אשר גורר פגיעה במפרקים. המלצה זו חשובה עוד יותר כאשר בגורים עסקינן, אצלם הסחוסים והעצמות מצויים בתהליכי גדילה ועומס פיזי עלול לגרום לפגיעה בצמיחה או לצמיחה מעוותת, ולכך משמעות עתידית כבדה.
יש לאפשר תקופות מנוחה בין הפעילויות על מנת לאפשר שיקום של רקמות שנפגעו.

לאלו שברשותם כלבים מגזעים אשר להם נטייה גנטית לפתח מחלות מפרקים, רצוי ומומלץ להתחיל שימוש בתוספי מזון בגיל צעיר על מנת לצמצם פגיעה במפרקים בשלבים מאוחרים יותר. כמו כן, מומלץ להתחיל אבחון מוקדם או אם תחילת הופעת הסימנים הקליניים, על מנת למזער את הנזקים העתידיים.
למעוניינים לרכוש גורים גזעיים, אנא, ודאו מיהם הוריהם של הגורים והאם קיימות מחלות מפרקים משפחתיות בשגר, אצל ההורים או הוריהם.
הטיפול בבעיות מפרקים עלול לתסכל משום שרוב הטיפולים אינם מביאים מרפה לבעל החיים, אלא, ממזערים את הנזק והתקדמותו. שילוב נכון של נכונות מצד הבעלים, יעוץ והכוונה נכונים ושימוש נכון באמצעים העומדים לרשותכם עלול למנוע סבל מיותר מבעלי החיים שברשותכם, ולשפר משמעותית את איכות חייהם לעתיד.


ד"ר בועז  ארצי
ד"ר תדהר קליין
מרפאת מוריה . חיפה.

 
dogsbottom1