תחילת הדרך עם הגור (מס' טיפים כלליים)

תפקידכם מאוד חשוב בשנה הראשונה. האהבה ותשומת הלב שתעניקו לכלבכם החדש ישפיעו מאוד על אופיו והתנהגותו בהמשך ככלב בוגר. עלינו לזכור כי כלב יציב באופיו זאת איכות חיים. כלב יציב לא יעשה את צרכיו בבית, לא יהרוס חפצים בבית ובגינה, לא ינצל את חולשתם הפיזית של ילדים או מבוגרים, לא ינשוך או יאיים על בעליו. הכלב חיה נאמנה ללא תנאי(יותר מבני אדם) ורצונו הבסיסי הטבעי לרצות את מנהיגו (בעליו) גם בטבע.

ראשית, עלינו לזכור כי החיה "כלב" הינו זאב אסייתי מבוית (מעודן, משופר, מתורבת). זאת בניגוד להכרותנו עם שאר בעלי החיים המשרתים את האדם להם
מקבילים זהים בטבע (סוס, חמור, בקר).

לכלב המבוית (כלב הבית) אין מקבילים בטבע, אין לברדור בטבע, אין רוטוילר בספארי, אין פודל או פינצ'ר באפריקה. כלומר, כל הכלבים נוצרו ושופרו ע"י האדם במשך אלפי שנים. שבטים נודדים גדלו ויצרו אשפה אשר גרמה לזאבים, תנים, זאבי טלאי, וזאבים אסייתים (האבות הכלביים) לצמצם את מסעות הצייד הטבעי ולהתלוות לאשפתם של השבטים הנודדים ובכך בעצם מתחילה תלותו של הזאב באדם.

אותם שבטים נפגשו בניהם בסיטואציות של מלחמה או סחר וכך גם אותם "כלבים", אשר נודדים בלהקות, נפגשו בלהקות אחרות.
בתחילה הבחין האדם בתכונותיו הטובות והרעות של היצור הכלבי והחל לברור גורים (סלקציה) בעלי תכונות אופי ומראה הטובים לצרכיו. כך בעצם יצר האדם קו דם תורשתי עם תכונות מועילות למין האנושי, וכך בערך נוצרו הכלבים הראשונים.

ישנם כ- 400 גזעים. כולם פרי יצירתו של האדם הנבדלים זה מזה עפ"י מטרותיו:
כלביי משפחה וילדים, צייד, שמירה, גישוש, הצלה, נחיה, טרור וכו'.
כלבים מעורבים ידועים ככלבים בריאים יותר, בעיקר לבעיות אלרגיות, רגישויות לסוגיי מזונות ולמבנה עצמות ואגן. צריך להבין כי הכלב הינו "חיית עדר", כלומר, חיה המחפשת חברה וזקוקה לה. החיים שלו במסגרת ביתך הם בעיניו חיי עדר, ככל שעדר זה קטן יותר נוצר קשר הדדי הדוק יותר.

כלבלב צעיר מועבר לידי בעליו בדרך כלל בגיל שבעה עד שמונה שבועות, כאשר הוא עדיין חסר אונים. כבר בתוך זמן קצר יקשר הגור לבעליו, יראה בו את אמו, ויפתח עמו קשר הדוק ואהבה כנה כלפיו.

אם בתמורה לכל זה ישיב לו בעליו באלימות, אין פלא שהגור ייסוג מפניו. גילוי יחס גס, בלתי הוגן וחסר הבנה כלפי הגור מביא לכך שהכלב מאבד את אמונו בבעליו.

  • מזון איכותי (עשיר בחלבון מהחי). כמות ופעמים בהתאם לגיל הכלב. יש לקחת את המזון אחרי 40 דקות (גם אם לא אכל, לאחר מס פעמים האוכל יהפוך לאטרקטיבי). 3-4 טיולים ביום, מינימום רבע שעה. כדאי בשעות קבועות (ליצור שעון ביולוגי- טוב למניעת צרכים בבית).
  • התגובה על מעשיו חייבת להיות מיידית כך הכלב יקשר בין המעשה לתגובתכם. אם עשה משהו טוב חיזוק מיידי עם שמו + איטונציה מתחנפת.אם תפסתם אותו עושה משהו לא טוב תיקון שלילי + המילה "לא" או אסור בטון מאיים, ללא שמו של הכלב. ואם לא עזר, אפשר למשוך קלות בקולר ולומר "לא". בכל כלבי הבית רדומות עדין התכונות של קודמיהם, הכלבים הפראיים. תכונות אלו קל לעורר, אם אמנם הן דרושות לנו לתפקידיו של הכלב. אך כאשר הן אינן רצויות – חובה להכחידן בעוד מועד: קל יותר לעורר תכונות מאשר להכחידן (כמו תוקפנות).
  • עד גיל שנה רוב הכלבים הורסים את הבית בשיטתיות. הגרועים מביניהם הם דווקא הרטריברים (גולדן ,לברדור). בד"כ זאת לא בעיה התנהגותית, זה אופייני לרוב הגזעים. הבעיה נפטרת מהר אם מצמצמים את טריטוריית הכלב כשאין איתו קשר עין (כאשר הולכים לישון או לעבודה) ומשאירים לו צעצועי לעיסה ומים כמובן.התנהגות זאת מעל גיל שנה וחודשיים יכולה להיות בעיה התנהגותית הדורשת אבחון.
  • אין לגלות יחס גס או אלים כלפי הכלב בשום מצב. זיכרו הוא גם לומד אתכם עם הזמן ואם תגיבו נכון ובזמן הוא ילמד אתכם מהר יותר. כאשר יתבגר הגור יראה בכם את הלהקה, שבאופן תורשתי הוא זוכר מהטבע, לכן טיולים ארוכים מחזקים את הקשר עם הכלב מאחר שהם מזכירים לו את הנדודים של הלהקה בטבע.
  • טיילו רק עם רצועה. הרצועה נותנת ביטחון לכלב וזה גם מחויב בחוק (הליכה ללא רצועה חושפת אתכם לתביעות נזיקין במקרה של פגיעת כלבם במישהו, כשהוא ללא רצועה או זמם).
  • יש להקפיד על מתן חיסונים בזמן. על כל בעיה רפואית יש להתייעץ עם וטרינר מומלץ.
  • בניגוד לדעה המטופשת כי כלב שמירה טוב אינו נחשף לאנשים, יש לחשוף את הכלב לגירויי אנשים וכך יהיה כלב יציב בנפשו .
  • אילוף משמעת בסיסית או כל אילוף אחר מומלץ מגיל 5-6 חודשים (בשיטה עדינה), ובשיטות אחרות כמו הקליקר והמשחק, שהדומיננטי בו הוא חיזוקי המזון אפשרי בגיל מוקדם יותר.

לא כל בעיית התנהגות דורשת אילוף. רוב הפתרונות הם הכוונה תאורטית נכונה של התאמת חיינו לסגנון גידול נכון של בע"ח זה.

 
dogsbottom1