תולעת הפארקים
אילוף כלבים בצפון | מאלף כלבים בצפוןתולעת ה"פארקים" ובכינויה הרפואי: Spirocerca Lupi, התגלתה לראשונה בתחילת שנות התשעים.
את שמה העממי קיבלה משום שהכלבים הראשונים להראות סימנים קליניים התגלו במקומות מגורים הסמוכים לאזור הפארק הלאומי ברמת גן. כיום מאמינים כי ההדבקה הראשונית בתולעת נבעה מתולעת שחדרה לארץ עם עופות נודדים אשר נחתו באזור הפארק או הספארי הסמוך לו. לצערנו התפשטה הנגיעות כיום לכל חלקי הארץ. אורך תולעת בוגרת כ- 7 ס"מ (נקבה) והיא יכולה להטיל היא פוגעת בעיקר בכלבים. הנגיעות בחתול נדירה ביותר. התולעת אינה מדבקת לבני אדם.

מחזור חיי התולעת
ביצי התולעת מוטלים על ידי התולעים הבוגרות הממוקמות בדופן הושט של הכלב שרק חלקה האחורי מבצבץ אל תוך חלל הושט. הביצים נודדות דרך כל מערכת העיכול ומופרשות החוצה עם הצואה. גודלן כגודל כדורית דם אדומה, ולכן אינן נראות בעין בלתי מזוינת.

הצואה נבלעת ומעובדת על ידי חיפושיות זבל, בתוכה מתפתחת התולעת לזו היכולה להדביק כלבים חדשים. במקרים נדירים יותר נבלעת החיפושית על ידי מכרסמים, זוחלים או ציפורים ואלו נלכדים ונאכלים על ידי הכלבים. חשוב לזכור כי פעם שנבלעה תולעת לאחר שהייה במעי החיפושית קיימת בה יכולת הדבקה לכלבים.

התולעת הצעירה בוקעת בקיבת הכלב (לאחר בליעת החיפושית) ומתחילה את נדידתה חזרה אל הושט דרך כלי הדם של מערכת העיכול. בדרכה עוברת התולעת הצעירה בדופן אבי העורקים וממנו חוצה לכיוון דופן הושט המצויה בסמיכות לה. בדופן הושט נותר חריר קטן דרכו משחילה התולעת הבוגרת את חלק מגופה ומטילה את ביציה חזרה אל מערכת העיכול של הכלב ובכך משלימה מעגל (5-6 חודשים).

מנגנון ההגנה של הגוף יוצר סביב התולעת מעטפת עבה ומבודדת המכונה גרנולומה (Granuloma). ברוב המקרים הגרנולומות בולטות אל תוך חלל הושט וגורמות להפרעה בזרימת המזון בה.

לעיתים נדירות נודדות התולעים הצעירות, "טועות בניווט" ומגיעות למערכות ואזורים אחרים בגוף למשל: קיבה, כליות, מערכת העצבים וכו'.
 
נזק לכלב וסימני המחלה
סימני המחלה הנם נגזרת של האזור בו עברה והתיישבה התולעת הצעירה והבוגרת. יש מעט מאד סימנים מקדימים עם ההדבקה הראשונית. אלו מופיעים, כאמור,  בין השאר עם יצירת הגרנולומות בושט.

  • בעיות בליעה - כאמור, כתוצאה משהיית התולעת הבוגרת בגרנולומות הבולטות מדופן הושט נוצרות בעיות בליעה. הכלב עלול לגלות תופעות של פליטת מזון מיד, מספר דקות ואף שעות לאחר האכילה. בתוכן ההקאה נראה מזון שאינו מעוכל, קצפי ורירי. במקרים נדירים יותר הכלב יקיא. פליטת מזון או הקאות כרוניות עלולות להסתיים בשינויים כרוניים לושט ולהשארות סימנים אלו וכן לרזון קיצוני כתוצאה מאי מעבר המזון למעי ולספיגתו שם.
  • סרטן - במקרים נדירים יותר עוברת הגרנולומה, שהינה תגובה טבעית של מנגנוני ההגנה של הגוף, התמרה סרטנית והופכת לגידול סרטני. במקרים אלו קיימות בעיות בליעה, אך חמור מכך הגידול עלול להתפשט מקומית ו/או לשלוח גרורות לאיברים חיוניים אחרים.
  • בעיות אורטופדיות - בזמן נדידה של התולעת באזור אבי העורקים והושט היא חולפת בסמוך לעמוד השדרה. הגרוי שהיא יוצרת באזור זה עלול לגרות את עמוד השדרה ליצור גשרים גרמיים בין החוליות ובכך להקשות על תנועת חיית המחמד ולגרום לה לאי נוחות ולכאב.
  • במקרים בהם תולעת מוצאת את מיקומה במערכות אחרות של הגוף מופיעים סימני מחלה הקשורים למערכת הנפגעת. למשל, תולעת שהתמקמה במערכת העצבים עלולה לגרום לפגיעות ולסימנים עצביים כדוגמת עוויתות.
  • מפרצת באבי העורקים - לצערנו, מדובר במקרים סופניים היות וקריעה של דופן אבי העורקים, כתוצאה מנדידת התולעת בה, גורמת לאיבוד דם מהיר ומאסיבי לתוך בית החזה ולמוות מהיר של חיית המחמד.

אבחון המחלה

מתבצע על סמך סימנים קלינים, צילומי רנטגן, בדיקות צואה ושימוש באנדוסקופ. באנדוסקופיה מוחדר סיב אופטי לושט הכלב החשוד בנגיעות בתולעת הפארק. על סמך הממצאים האבחוניים מאושרת או נשללת האבחנה.

טיפול ומניעה

הטיפול כנגד התולעת מסובך, ארוך, מתסכל ועלול להיות מאד יקר. לפיכך, מניעה הינה הדרך היעילה וגם הזולה ביותר כדרך טיפולית בנגיעות בתולעת הפארק.

יש להקפיד לטייל עם הכלבים כשהם קשורים ברצועה ולמנוע מהם לאכול, לבוא במגע עם צואה וללקק עצמים לא מזוהים בזמן הטיול. במקרים קיצוניים אל תהססו ושימו על כלבכם זמם (מחסום) על מנת למנוע בליעתן של חיפושיות הזבל. טיפול תרופתי תקופתי בהזרקה כל כשלושה חודשים (כתלות באזור המגורים) ימנע את ההדבקה בתולעת. נא הקפידו לאסוף את צואת כלבכם. איסוף צואה, מעבר להיבט ההגייני והאסטטי, ימנע את הפצתן של הביצים והתולעים ויעזור לנו למגר את התופעה.


לשאלות נוספות ולברורים ניתן לפנות לרופאי המרכז, ואנו נשמח לענות ולייעץ לכם גם בנושא זה.

באדיבות : ד"ר בועז ארצי.ד"ר תדהר קליין - מרפאת מוריה , אחוזה.

 
dogsbottom1