כלב "ללא קורות חיים"

כיצד מגדלים כלב שהגיע ללא "קורות חיים" מנטישה או בריחה בעקבות טראומה?

ישנם מספר דרכים לרכוש כלבלב חדש,כשברוב המקרים אנו מושפעים מאוד מנטיית לבנו לגזע מסוים שכבר היה לנו בעבר והתאים מאוד לסגנון חיינו , או לגזע אחר שהותיר בנו רושם עז, ותמיד חלמנו שיום אחד יהיה לנו כלב מסוג שכזה.יש כאלה שברכישת כלב חדש מעדיפים דווקא את המעורבים  בעליי המבט הייחודי ,"שעשה להם את זה".ישנם כאלה שמחפשים בעיקר כלבי עבודה בעלי תכונות ייחודיות לתפקידים ספציפיים שגזעים מסוימים מצטיינים בהם. ישנם סיבות נוספות רבות ,ושיקולים שונים לרכישת כלב ,ולעיתוי הרכישה.
ברוב המקרים אנו יודעים מאיפה הכלב,גילו, מי הוריו, מי  המגדל, מתי  הופרד מאימו (רצוי לא לפני 6 שבועות), עם עוד כמה גורים נולד ועוד פרטים שמסייעים לבעלי הכלב החדשים לדעת למה בעצם לצפות...ואיך להתנהג נכון לבניית יסודות טובים לקשר נכון ואוהב עם הכלב.אבל... ישנן נסיבות שהכנסנו לחיינו כלב ללא עבר ברור.כלומר,אנחנו לא יודעים את שמו המקורי,גילו המדויק, מצבו הבריאותי ,כלב שאין לגביו ניירת מסודרת המעידה על עברו, ואין לנו מושג  למי היה שייך ולמה בכלל ננטש או אולי ברח בעקבות טראומה וחרדות כפי שעוברים חלק מכלבי הדרום בעיקר החרדתיים ביניהם הסובלים מרעשי הפיצוצים והאזעקות שנשמעים להם כמו הר געש שמחייב בריחה לצורך השרדות .בקיצור כלב ללא היסטוריה  "שעשה לנו את זה" ודווקא אותו אנחנו רוצים.
לרוב, בנסיבות אלה רוכשים כלב באחת מעמותות צער בע"ח/תנו לחיות לחיות. ללא ספק מדובר בעמותות חסד של אוהבי כלבים אמיתיים המסייעים בטיפול ובמציאת בית חדש לכלבים נטושים.

אז מה עושים במצב שכזה,כשאין לנו מידע על עברו של ידידנו החדש?

ידוע כי חלק מהכלבים נכנסים למתח מפיצוצי זיקוקים ורעשים מפתיעים וחזקים, כשבמקרים מסוימים התנהגות זאת תתבטא בבריחה היסטרית מהבית כפי שיכול לקרות מזיקוקי חגיגות יום העצמאות או בעקבות אזעקות או פצוצים השכיחים כלכך במלחמה  עד כדי איבוד שפיות זמני אשר ישפיע אפילו על זכרונו של הכלב בזמן הבריחה הבלתי נשלטת מהאזור הטראומטי. יש לא מעט אנשים שאחרי ארוע מסוג זה או מאזור זירת מלחמה כפי שקורה עכשיו בדרום הארץ לא מצאו את כלבם, אבל נזכרו פתאום כי כך הם בדיוק מצאו אותו בפעם הראשונה כשהחליטו לאמצו ,כנראה,אחרי בריחה היסטרית מהמשפחה הקודמת, בשל אותה סיבה.לכן, אם אתם מזהים  אצל כלבכם פחד מרעשים או שמצאתם אותו לראשונה כשהוא מבולבל  מפוחד חסר אונים וללא יכולת התמצאות, כדאי מאוד שבימי אזעקות וצפירות הכלב לא יהיה בגינה (אפילו אם היא תחומה וסגורה) אלא בבית כשהחלונות סגורים והרדיו פועל. אגב, כלבים גדולים מעדיפים מוזיקה,וגזעים קטנים מעדיפים דיבורים.

אם הכלב נרכש מאחת מעמותות הכלבים תקבלו את הכלב\ה עם חיסונים והמלצה לוטרינר להמשך טיפול שיכלול בדיקה כללית והערכת גילו שתתבצע באמצעות שיניו של הכלב וגודלו היחסי לסוגו.כמוכן תחויבו ,ובצדק, ע"י אותה עמותה לסרס/ לעקר את כלבכם וזאת על מנת למנוע פיצוץ אוכלוסין ברחובות ובתאיי העמותות.

לעומת זאת אם החלטתם לגדל כלב נטוש עליכם לבקש מהוטרינר לבדוק אם יש לו שבב אלקטרוני ובכך  לנסות לדעת ,אולי, אם שייך למישהו או לא. למרות שידוע כי כלבים לא נוטשים את בעליהם אלא להיפך. כך שברוב המקריים כלב נטוש ומוזנח זה כלב שננטש במקום לא מוכר על מנת שלא יוכל  "חלילה" לחזור לביתו. צורת פרידה שכזאת מכלב אופיינית בד"כ לאנשים עם נכות רגשית בדרגה כזאת או אחרת.

בחירת שם                  

למרות שידוע כי לא מומלץ לשנות שם לכלב שרכשתם כבר עם שם שהוא מכיר,לכלב ללא היסטוריה זה לא רלונטי. רצוי ששמו יהיה בעל שתי הברות, קצר, ברור,וייחודי.

על דבר טוב שעשה חשוב לפנות אליו בשמו, בעיקר כשנותנים לו "חיזוק חיובי" מיידי. לעולם לא לקשר את שמו עם טונאציה שלילית בסיטואציה שלילית. כלומר, אסור לצעוק או לכעוס עם שמו של הכלב,ובכלל. רצוי ששמו ישמע רק בהתנהגויות רצויות. כך תוכלו לקרוא לו בעתיד "בוא אלי" ללא רצועה כשעם "שמו" הסיכוי שכלבכם יחזור אליכם גדול יותר.

סביר להניח שבימיו הראשונים אצלכם כלבכם החדש יחשף לגירויים חדשים ולשינוי המהותי שחל בחייו. בשל כך אין לצפות בתחילה שאופיו האמיתי יחשף,ואפילו עלול להראות קצת מבוהל. אם בעברו הרחוק לא היה רגיל לחיות בבית סביר להניח שיתנהג בצורה מוזרה ומפוחדת כשיכנס בפעם הראשונה לביתכם,לכן כדאי מאוד שבימיו הראשונים אצלכם תדגישו את החיזוקים החיובים ,לטפו אותו הרבה, תרגיעו  אותו ותנו לו זמן להכיר את אזור הבית בקצב שלו. אצל כלבים סקרנים במיוחד ופחות טראומטיים ההסתגלות תהיה מהירה יותר ובאופן עצמאי יותר. עם הזמן, אופיו ותכונותיו האמיתיים ייחשפו ,לחיוב ושלילה, וכך תדעו להתאים את רמת הצפיות שלכם ולהגיב נכון.

מאחר ואין לנו מידע על עברו של הכלב יש סיכוי שעבר חוויות השרדותיות. לאחר נטישתו סביר להניח שלמד בדרך הקשה חלק מחוקי ההישרדות אשר ישפיעו על התנהגותו בבית החדש. סביר להניח שלמרות שאתם נותנים לו מזון יבש איכותי, אכילת זבל ברחוב תראה לו נורמאלית בהתחלה.
לכן תגובה מידית ומהירה שמלווה ב"תיקון" (משיכה קלה ומהירה) עם המילה "לא" ,ללא  שמו, לכיוון ההפוך מהגירוי ולאחר מכן ריצה מהירה קלילה עם שמו בטונאציה חיובית תגרום לו להבין מה אתם לא רוצים שיעשה,לעומת איך שאתם כן רוצים שיזכור את הסיטואציה בסיומה. לאחר זמן מה כשהכלב יכיר אתכם טוב יותר ובטחונו בכם יתיצב סביר להניח שהוא יהיה פחות הססן ומפוחד.אגב,תוכלו לתקן אותו בזמן אכילה מהרצפה גם בתוספת השפרצת מים לכיוון האף והפה עם אקדח מים של ילדים.

אם היה נטוש לתקופה ממושכת אפילו רצועת הליכה פשוטה תראה לו מוזרה ומפחידה,לכן צריך קודם להבין שרצועת טיולים היא לא אביזר מובן מאליו, בדיוק כמו שאוכף על סוס פרא יגרום לו להילחץ אם לא נחשף אליו בצורה הדרגתית ,לכן אם הכלב החדש שמח כשהוא רואה רצועת טיולים, או אדיש אליה כבר מההתחלה ,זאת אומרת שבעבר הלא רחוק היה שייך למישהו שהרגיל אותו לכך. אם לעומת זאת נוכחות הרצועה מלחיצה אותו סביר להניח שמעולם לא נחשף אליה, ולכן החשיפה תהיה הדרגתית ,כלומר לתת לו לגרור אותה בבית כשהיא מחוברת לקולר מספר פעמים ביום. אם נוכחות הרצועה ממש מדכאת אותו עד כדי עשיית צרכים לא נשלטת או ירידה כנועה ל"ארצה" ללא תנועה, הווי אומר שהרצועה מזכירה לו חווית קשירה אלימה. לכן לפני כל טיול הראו לו את הרצועה ורוצו איתו החוצה בעזרת עידוד מילולי ושמו כשהרצועה בידכם, עם הזמן הרצועה תהפוך להתניית טיולים חיובית יותר, ולאחר מספר טיולים תוכלו במהלך הטיול לחבר לו את הרצועה בשאיפה שירגיש איתה נוח, עד שתוכלו לקשור אותו לרצועת ההליכה כבר מהבית.
 
אם היה בכלוב באחת העמותות עם עוד כמה כלבים יש סיכוי שיראה את ביתכם החדש ככלוב מרווח שגם בו אפשר לעשות צרכים באופן חופשי, לכן טיולים בשעות קבועות וחיזוקים חיובים מידיים על עשיית צרכים במקום הנכון כך שעם הזמן זה יתבטא בסמוני טרטוריה במקומות הנכונים ותגרום לבניית הרגלי צרכים נכונים עם רצון טבעי של הכלב לטריטוריה נקייה מצרכיו.

אחד הדברים הפשוטים ביותר שרוב בעלי הכלבים לא מודעים לחשיבותם הם הטיולים היומיומיים עם הכלב - על מנת לתת לו תחושת ביטחון וקירבה ללהקה החדשה חשוב לטייל איתו עם רצועת טיולים רגילה. הכלב אוהב את מי שמאכיל אותו ,אבל נקשר למי שמטייל איתו, וזאת מאחר שטיולים  מזכירים לו את  נדודי הלהקה בטבע.

רצוי טיולים בשעות קבועות,מינימום 3-4 פעמים ביום וזאת על מנת לבנות לו שעון ביולוגי שיתן לו מוטיבציה להתאפק ולעשות את צרכיו במקומות קבועים,לרוב איפה שאפשר לסמן ולכבוש טריטוריה של כלבים אחרים.

כלבים לא אוהבים לעשות את צרכים במקום מרבצם. הטיולים חשובים גם על מנת לחשוף שוב את הכלב לגירוים ברחוב אשר בעבר היו אולי טראומטיים בשבילו ועכשיו עם להקה חדשה ותומכת יש אפשרות להיחשף אליהם בצורה חיובית ובטוחה יותר. כמו למשל, כלבים זרים או ילדים, מכוניות בתנועה ועוד סוגי גירוים שבעברו לא זכורים לו לטובה.

על מנת לחזק את הקשר עם כל בני ה"להקה" החדשה והכלב, כדאי לצרף לטיולים הארוכים את כל בני המשפחה. לחלק מהכלבים הקשר עם הבעלים יתבטא עד כדי ליווי צמוד, ואולי אפילו קצת הגנתי ואמאי לעגלת התינוק או לילד הצעיר במשפחה. כמו אצל ילדים שעברו טראומה כלשהי אשר יכולה לעכב גמילה מחיתול או ממוצץ , כך גם אצל כלבים צעירים. כלומר,נטישתו בעבר ועד למציאת משפחתו החדשה  היא סוג של שנוי קצוני. שבירת רצף הגידול וההתפתחות בקצב הרגיל היא סיבה טובה לעיכוב גמילה מצרכים בבית ומהריסת הבית והגינה מעבר לגיל שנה, לעומת כלבים שנלקחו בצורה רגילה בגיל שישה שבועות ומעלה. לכן עליכם להתאזר בסבלנות ולצפות שכלבכם יתעצב קצת מאוחר יותר, כך שבעיות הגורים האופניות יפתרו עם לא מעט סבלנות מכם והתמדה.

יש סיכוי גדול  שבזמן "הישרדותו" ברחוב נחשף לתוקפנות כלבים אחרים, דבר שיכול להשפיע מאוד על חוסר אדישותו לכלבים זרים שיתבטא בתוקפנות יתר.

לכן, לאחר שהכלב התרגל להליכה עם רצועה שעם הזמן אפילו תיתן לו ביטחון ושייכות הוא חייב להיחשף לכלבים זרים, רצוי בהתחלה עם בני המין השני, ועם הזמן עם בני מינו. ברוב הגזעים, אם הכלב לא עבר את גיל שנתיים ותגובתו לכלבים לא משתפרת רצוי לפנות למאלף, וזאת על מנת שיתן דגש על סוציליזציה בקבוצת כלבים, ובכך גם ישפר את התמודדותו עם גירוים .אם הכלב צעיר משנה וחצי יש להתנהגותכם איתו השפעה גדולה בעיצוב התנהגותו ואישיותו ככלב בוגר. כך שיש נחמה להרגליו הלא "מתורבתים". אך אם גילו מעל שנה וחצי ידרש מכם יותר זמן לתיקון הרגליו - בשני המקרים תידרש לכם סבלנות והתמדה

מאחר שכלב זאת חיית עדר המחפשת מנהיג חשוב לבחון אם כלבכם הספציפי לא מעוניין להיות המנהיג. כלומר, כלבים לא מעטים ננטשים בגלל דומיננטיות יתר שבאה לידי ביטוי בנשכנות לבעליו. דומיננטיות יתר יכולה להתבטא ברכושנות לצעצוע, אוכל, או בטריטוריאליות... כלומר, מגדיר לבעליו בבית או בגינה איפה אסור להם להסתובב. דומיננטיות יתר ברמות כאלה כדאי מאוד לפתור עם מאלף אשר יחזק את המשמעת הבסיסית ומקומו בהררכית המשפחה, בעיקר אילוף רך ובשיטה חיובית כך שאם הכלב עבר התעללות כלשהי בעברו הלא ידוע הוא לא יפתח התנגדות אוטומטית לציות פקודות, בעיקר כאלה המלוות בסמני ידיים.אך למרות זאת חשוב מאוד לשים דגש על הפקודה "ארצה" שתזכיר לו מטבעו הלא מבוית  מי מנהיג הלהקה.אם מדובר בזכר בוגר עם "נוכחות" חשוב לא לאפשר לו לרבוץ אתכם על הספות והמיטות על מנת שידע שאתם קובעים מדיניות רביצה בטריטוריית הלהקה בבית - כך גם שפיזית לא יהיה בגובה שלכם.ואם אתם לא מתאפקים אז לפחות בחודשים הראשונים שלא ישן במיטות.

על מנת שלא יפתח צפיות בזמן שאתם אוכלים רצוי לא להאכיל אותו מהשולחן. געו בו בזמן שהוא אוכל את מזונו. חשוב שהכלב ידע להתרגל גם למצבים שבהם לא הכי נוח לו ,הדבר חשוב במיוחד כשיש ילדים בבית.או שיהיו בעתיד.
 
תפקידכם מאוד חשוב בשנה הראשונה. האהבה ותשומת הלב שתעניקו לכלבכם החדש ישפיעו מאוד על אופיו והתנהגותו בהמשך. עלינו לזכור כי כלב יציב באופיו זאת איכות חיים. כלב יציב לא יעשה את צרכיו בבית, לא יהרוס חפצים בבית ובגינה, לא ינצל את חולשתם הפיזית של ילדים או מבוגרים, לא ינשוך או יאיים על בעליו.בדומה לחלק מבני האדם הכלב חיה נאמנה ללא תנאי ורצונו הבסיסי הטבעי לרצות את מנהיגו יכול לסייע מאוד לקשר בנכם.אולי זה ישמע מוזר אבל על מנת לחזק את התקשורת בשגרה מומלץ מאוד שתדברו איתו. התאימו את טון הדיבור לסיטואציה .ידוע שילדים נוהגים לדבר עם הכלב, גישת תראפיה שיכולה להועיל גם למבוגרים. בד"כ, ככל שהמשפחה קטנה יותר, כך הקשר בין הכלב לבעליו חזק יותר.

בניגוד לרוב הכלבים  שהגיעו  מהמלטה רגילה ושמעולם לא ננטשו או נאלצו לשרוד, כלבים עזובים ממש מעריכים את  "הלהקה" החדשה במחיצת בעליהם החדש.זכורה להם היטב חווית הנטישה כך שיקבלו בברכה בעלים חדש. בד"כ, הדבר יתבטא ברצון להרגיש שוב קרבה ושייכות ללהקה ולרוב כלב שננטש לא יהיה כלב ברחן וקשר העין שלו מבעליו החדש יהיה חשוב לו יותר,לכן בהרבה מקרים  קל יותר לאלף ולתקשר עם כלבים כאלה. גם אם החלטתם לאלף את כלבכם החדש, חשובה מאוד תקופת הסתגלות של לפחות מספר שבועות לגיבוש "הלהקה" החדשה.

לחלק גדול מבעלי הכלבים יש נטייה לגדל  רק כלבים "שנבגדו" וננטשו ע"י בעליהם הקודמים, נטייה מובנת ומוצדקת גם בגלל התחושה הטובה ולעיתים בגלל היתרונות שיש בכלבים  אלה, ובנטיית ליבם בגידול כלב ללא עבר, אבל עם הרבה עתיד.

טל ינקו. מאלף כלבים בצפון, מטפל התנהגותי בכלבים.
"המועדון לקידום הכלב(1991)"

 
dogsbottom1